שברי מאמץ

ד"ר נועם רשף, אורתופד ספורט מנתח

שברי מאמץ

שברי מאמץ
עצם העניין:

עצם העניין:

העצמות בגופנו הם אברים חיים, למרות שהן לא נראות כך. הגלילים הלבנים הנוקשים , הנושאים את משקל הגוף ואברי הגוף השונים, נמצאים בתהליך קבוע של בניה והריסה. התאים ההורסים נקראים אוסטאוקלסטים, והבונים נקראים אוסטאובלסטים. כל פעם שאנחנו משחקים כדורסל, מרימים משקולות או אפילו הולכים הליכה ספורטיבית,  מופעל עומס אדיר על הגוף בכלל ועל העצמות בפרט. העצם נפגמת בצורה מיקרוסקופית במקומות שונים. את הנזק הזה מפרקים האוסטאוקלסטים, והאוסטאובלסטים בונים את האזורים הפגועים – כפי שהיו – ומעט יותר. עיקרון זה – של תגובה להרס בבניה מעט עודפת הוא עיקרון פיזיולוגי בסיסי ונכון גם בשרירים. התהליך של תיקון העצם, פירוק ובניה, נתון לבקרה הורמונלית עדינה ומדוייקת מאוד, שחלקה הגדול מתרחש כאשר אנחנו ישנים. בשלב זה מופרש הורמון הגדילה והורמונים נוספים שאחראים על התיקון (גם בשרירים כמובן).

אז מה זה שבר מאמץ?

אז מה זה שבר מאמץ?

בשלב מאמץ מופר האיזון העדין בין הפירוק לבניה. כלומר – תהליך הפירוק לא משתנה אך תהליך הבניה מואט.. כתוצאה מכך, אין תיקון מספק להרס שנגרם בעצמות, והעצם הופכת להיות מעט יותר חלשה. לא מדובר על חולשה קטסטורופלית אלא שינויים מקרוסקופיים שלאט הולכים ומצברים. אם לא נשים לב לסימנים הקלינים – הנזק בעצם יכול להגיע עד לכדי שבר מלא.

מהו ענף הספורט?

מהו ענף הספורט?

ישנן ענפי ספורט שניתן להחזיר לפעילות בהן מהר יחסית למרות מעט כאבים. למשל רכיבה על אופני כביש ושחיה. לעומתם, בענפי ספורט אגרסיביים יותר כמו משחק כדורגל או כדורסל, קשה יותר לחזור לפעילות מלאה עם שברי קרסול או פגיעת קרסול משמעותית ללא ניתוח.

למה זה קורה?

למה זה קורה?

ישנם כמה הסברים . העדר מנוחה מספקת ושעות שינה הוא הגורם הראשון. עליה פתאומית בתכנית האימונים או ברמת המאמצים שהאדם מבצע, ללא תהליך התרגלות מסודר היא הגורם השני. תזונה לקויה והפרעות אכילה עשויות לפגוע בספיגת סידן וזרחן ובתפקוד מנגנוני בניית העצם. ישנן תרופות שונות העשויות לפגוע בפעילות התקינה של תאי העצם וישנן מחלות נוספות שפוגעות בתהליך הבניה ותיקון העצם בצורה תקינה. אצל נשים קיים המושג "הטריאדה של האתלטית" – עצירת מחזור, הפרעות אכילה ופגיעה במסת העצם – שמהווים גורם סיכון משמעותי לשברי מאמץ. גורמים נוספים אך מוכחים פחות הם מבנה אנטומי פתולוגי של הרגליים, הבדל באורך הרגליים ושימוש בנעליים לא מתאימות.

איפה זה נפוץ:

איפה זה נפוץ:

למעשה כל עצם חשופה לסבול משברי מאמץ. הנפוצות ביותר הן השוק, עצמות המסרק בכף הרגל – בעיקר השניה (ארוכה יותר), עצמות האגן – רמוס פוביס. אזור צוואר הירך נפוץ פחות אך מסוכן יותר. הערה מעניינת היא שיש 3 בעלי חיים בטבע שעשויים לסבול משברי מאמץ – האדם, סוסי מרוץ וכלבי מרוץ. סתם שתדעו.

מה הסימנים?

מה הסימנים?

ההתפתחות של כאב כתוצאה משבר מאמץ היא הדרגתית. בתחילה הכאב מופיע בסוף המאמץ בלבד וחולף לאחר מספר שעות מנוחה. עם ההחמרה הכאב מופיע מוקדם יותר באימון, וחולף מאוחר יותר. מופיע כאב במישוש האזור ובהדרגה הכאב מפריע לפעילות יומית ורגילה. לעיתים נדירות התלונה הראשונה היא שבר פתולוגי.

איך מאבחנים?

איך מאבחנים?

צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה. לעיתים לא נראה בצילום שום ממצא פתולוגי אך לעיתים רואים תגובה של העצם, שינוי מבנה ובמקרים חריגים קו שבר עדין. הבדיקה שעדיין נחשבת בדיקת הבחירה היא מיפוי עצמות SPECT שנחשבת אמינה מאוד אך כוללת הזרקת חומר ניגוד רדיואקטיבי. MRI תופסת את מקומה של בדיקה זו ומראה בצורה טובה מאוד קווי שבר עדינים, תגובת עצם באזור הכאב ושינוי אות לשד העצם.

אז מה עושים?

אז מה עושים?

הפתרון לשבר מאמץ הוא מנוחה. מרבית שברי המאמץ הם מדרגה נמוכה יחסית, שחולפים כאשר מורידים את הסטרס לעצם ונותנים למצב של חסר איזון להגיע לאיזון. המנוחה נעה בין 3-6 שבועות מנוחה מוחלטת לרגליים. במקרים של כאבים קשים ישנה מניעת דריכה כלל. במקביל יש לטפל בבעיות אחרות שקשורות למטבוליזם של עצם – חסרים תזונתיים , תרופות וכדומה. ניתן לבצע פעילות ספורטיבית שאינה ריצה – שחיה, הליכה או ריצה במים עם ציוד יעודי, רכיבת אופניים – ללא חלקי טיפוס או קפיצות, חיזוק פלג גוף עליון ועוד. ישנם מכשירים המאפשרים ריצה ללא כוח משיכה אך הם נדירים ולרוב יקרים מאוד. תוספי תזונה למיניהם אפשריים אך לא הוכחו כמזרזי ריפוי.

הדבר הבא שחשוב מאוד לעשות הוא רביזיה של תכנית האימון וקביעת סרגל מאמצים חדש. ללא הבנה היכן היו הטעויות בעבר, לא נוכל להמנע מהן בעתיד.

החלפת נעליים והוספת מדרסים הם אפשרות טיפולית נוספת ושוב – אין עבודות המוכיחות כי אמצעים אלה יעילים במניעה או זירור החלמה משברי מאמץ.

בשברי מאמץ בשוק – קיר קדמי, ושברים בצוואר הירך אין ברירה אלא לעבור לטיפול ניתוחי ולקבע את השבר. שברים באזורים אלה נוטים לזוז ולהפתח בנשיאת משקל ויש צורך לספק קיבוע יציב לשברים אלה. גם שברי מאמץ אחרים שלא מגיבים לטיפול שמרני במנוחה ניתן לקבע ניתוחית אולם לרוב אין צורך בכך.

מתי לחזור לפעילות ספורטיבית?

מתי לחזור לפעילות ספורטיבית?

מקובל לומר שהחזרה לפעילות ספורטיבית הנה לאחר השלמת תקופת המנוחה – כפי שנקבעה על ידי האורתופד, ובלי הנחות(…) כאשר אין כאבים כלל. החזרה חייבת להיות מאוד מאוד הדרגתית לריצה, זאת ללא קשר לעצימות בפעילות ספורטיבית אחרת. יש לשים לב לחזרה של כאבים בעלי האופי המוכר שלפני הטיפול, ולחזור לאחר שתיקנו את תכנית האימונים ובהדרגה מאוד מאוד.

איך מונעים?

איך מונעים?

אימון חכם והקפדה על סרגל מאמצים נכון

אכילה מסודרת

שינה ומנוחה זה לא בזבוז זמן.